יום שבת, 15 ביוני 2013

פוסט אחרון וחופר

אוקיי אז סיימנו עם העבודה הזאת, תודה לאליס שסידרה לנו את הראש ואמרה מה לעשות, בלעדיה אין לי מושג מה היינו עושים.

אז אני הושלכתי לקבוצה של כתב ההגנה, עם הדס. אני והדס לא מסתדרות, למרות שהצלחנו לשבת ביחד שלוש שעות באוטובוס בלי להוציא שערות אחת לשנייה (אחד ההישגים הבולטים שלי בתחום החברתי לשנה זאת), ובכל זאת זה פשוט לא עובד. אז אחרי שתי דקות של הפגנת נוכחות בשולחן "ההגנה" פרשתי עם יובל לשולחן נפרד כדי לעבוד "בשקט" ולמצוא יתרונות למשטר הטוטליטרי בספרד, לי היה קשה כי לא ממש הבנתי מה בדיוק רוצים מאיתנו. בעיקר לא הבנתי אם אנחנו אמורים לכתוב את זה כמו כתב הגנה אמיתי של בית משפט (שזה "קול מסטול") ואם אני אמורה לכתוב לכל המשטרים הטוטליטריים או רק למשטר של פרנסיסקו פאולינו ארמנחילדו טאודולו מויסס פרנקו אי מאסאס באמונדה סלגדו פרדו בספרד, ובכלל די איבדתי את כולם בתקופה העמוסה שהייתה, אבל עשיתי מה שאמרו לי. ממה שכן עשיתי אני יכולה לומר שזה היה מאוד מאתגר ודרש קצת יותר חשיבה ומקוריות מקבוצת התביעה, אני אולי קצת לא שלמה עם ההחלטה לפרוש מוקדם מהקבוצה הגדולה כי אני בטוחה שהיה אפשר לצחוק על כולם שם. אבל נו צריך לעבוד.(?)

הקבוצה שלנו (עמית, אליס, עידן, יובל ואנוכי) תפקדה כמו היד של איריס, אבל תפקדנו.
במסמך המשותף של הכיתה לקח לנו אומנם הרבה זמן לכתוב, ולמצוא מידע, עכשיו כשהציונים סגורים אני חייבת להודות שאני השלמתי הרבה מידע מההגיון ולא ממקורות מידע כתובים, כי פשוט לא היה לנו מאיפה להוציא מידע, וזה דרש ממני לחשוב על המצב של ספרד ביחס למדינות אחרות, למיקום שלה, לקשרים הפוליטים ולהיסטוריה שלה והאמת שאני די מרוצה מהתוצאה ואני חושבת שזה הגיוני ונכון. חלק מחברי הקבוצה קצת התעצלו והיינו צריכות ללחוץ עליהם לכתוב וזה היה מעייף ומיותר וחבל שהם לא לקחו אחריות (ושוב כל הכבוד לאליס שמוצאת כוחות להתמודד עם השטויות האלה).


זו הייתה דרך מאוד מעניינת ללמוד על המשטרים הטוטליטריים, והיום אני יכולה לומר שטוב שקיבלנו את ספרד כי זו מדינה שאני לא נחשפתי אליה ואולי היה יכול להיות לי יותר קל עם ברה"מ , גרמניה ואולי אפילו עם איטליה אבל אני חושבת שאני אמורה לבוא לבית ספר בשביל ללמוד דברים חדשים, אז למדתי משהויים חדשים, העבודה בקבוצות יותר קשה מעבודה לבד אבל אני יכולה לומר על עצמי שכשאני עובדת בקבוצה אני מרגישה יותר מחוייבת ושאני צריכה לתת את המקסימום שלי כי זה לא רק הציון (המזעזע) שלי, זה גם הציון של אליס ואם אני יכולה איכשהו לתרום לציון של אליס ולהרגיש שהיה לי חלק בתעודת הצטיינות שלה (ולהזיל דמעה בטקס ולומר שבלעדי זה לא היה קורה) אז אחלה בחלה לי, למרות שאליס הייתה מסתדרת בלעדינו יותר טוב ותעלי לה את ה99 ל100 בבקשה.  לדעתי כדאי לעשות את זה גם שנה הבאה :)



יום שלישי, 16 באפריל 2013

בפגישה האחרונה שלנו בהיסטוריה היינו בחדר מחשבים, עם מחשבים והפתעה לא צפויה - אינטרנט!
זה היה רגע שבו האמון שלי בסילבי הספרנית נפגע, היא תלתה פתק שהיה רשום בבירור שאין אינטרנט בבית ספר, ואולי היא סתם רשמה את זה כדי להרחיק מטרידים לא אחראים ששכחו להדפיס את מה שהם היו צריכים להביא לשיעור כלשהו (לא שאני מכירה מקרים כאלה...). יופי טופי אבל כמובן שנאלצנו לעשות משהו שלא קשור ללשחק מאג'ונג או צוללות או באבל, ובלית ברירה ובהמון אדישות ניגשנו להתחיל לחפש מידע על המדינות הקוליות בוליות שלנו, אני כמובן על ספרד.
הקבוצה שלנו התחלקה לשני זוגות ומנקה. זוג אחד הודיע ברשמיות שהוא יחפש סרטונים ביוטיוב (בדיעבד אני שמחה שלא נלחמתי על היוטיוב, הפיתוי גדול מדי), אנחנו לקחנו על עצמנו לחפש תמונות. חיפשנו בעברית קיבלנו זבל, אז גייסתי את כישורי הספרדית שלי (גם אני הייתי ילדה מושפעת שצפתה בקטנטנות, כמעט מלאכים ופינת אור) וכמובן את גוגל תרגם וחיפשתי תמונות, קיבלנו תמונות שמהמידע הדל בספר נראו לנו לא קשורות אך לאחר מאבק עיקש שלי בנפלאות המרשתת תרגמנו וגילינו עוד מידע חדש, אני חייבת לשתף שהייתי מופתעת שבתקופה ההיא היו צילומים באיכות כזו, על אף שידעתי את התאריכים וידעתי בתת מודע שהיו מצלמות הופתעתי לגלות שזה לא היה כל כך מזמן ושהביגוד והארכיטקטורה לא השתנו יתר על המידה, בכל מקרה זה רק מדגיש את העובדה שמשטרים אפלים וחשוכים לא כל כך רחוקים מאיתנו. הקיצור יש לנו עוד מה ללמוד בנוגע למדינה שעוד לא עסקנו בה מעולם (בניגוד לגרמניה וברה"מ). אותו יום היה בסמוך ליום השואה ולכן הפסקנו את השיעור לכמה דקות בשביל לראות חלק מפרק מסדרה שקשורה למלחמת העולם השנייה, לאו דווקא לשואה היהודית. אבל אותו פרק הראה בצורה יפה את ממדי האכזריות של הגרמנים, האשכנזים שבינינו גדלים על סיפורים כאלה ונוראים יותר מגיל 0, גם למדנו את כל השמות של המחנות ומי הלך לאן, ככה שקטע מבויים זה לא כזה נורא :) . חלק מהתלמידים התקשו לחזור לעבודה לאחר הקטע הזה, לא נורא. היו מספר תקלות טכניות שהמרשתת אחראית להן, זה עיקב אותנו ולכן הספקנו פחות תמונות, ולכתוב פחות.

מחר עוד מפגש (?)

יום ראשון, 24 במרץ 2013

+_+

עד כה העבודה הייתה נחמדה, לא היו מריבות אלא רק "וויכוחים מעשירים".
אני אישית רוב הזמן נהנת, זה שינוי מרענן בהחלט. יום רביעי הוא יום מייגע שמתחיל בשיעור ספרות אטום, ונגמר בשיעור מוסיקה לא מוסיקלי. בין לבין אנחנו שוברים את השגרה המשמימה עם העובדה הקבוצתית הזאת,לפעמים קצת מעצבן ולפעמים קשה לעבוד ביחד, כי חלקנו מורגל לעבוד לבד ומצליח ככה יותר, אבל עבודת צוות היא דבר חשוב שאותו אנחנו דווקא פחות לומדים מהלך הלימודים בבית ספר. (לא, הערב בינה הזה לא נחשב לעבודה בצוות. זה לשכנע את ההורים ביחד לא לבוא. ולא. גם הימי גיבוש [נחמדים ביותר] הם לא עבודת צוות, זה חבורת ילדים שצורחים ומתנהגים כאילו הם בסאפרי בשביל לזכות בסוכריות פימו, ולא, עבודה בזוגות היא לא עבודת צוות.)

לא הכל וורוד וגם לא סגול בהיר, ולפעמים אנחנו לא עובדים בצוות, אבל בסופו של דבר צריך לשבת כולם ביחד ולהחליט מה כותבים ומבחינתי גם אם מישהו מוכן לוותר על הוויכוח הזה ולתת למישהו להכניס משהו לדפי עבודה זו גם עבודת צוות מיטבית, שכן בעבודת צוות צריך ללמוד לוותר ולהתייאש אחד מהשני, אני בטוחה שנמשיך להתווכח ואולי לריב בקטנה, אנחנו גם נמשיך לפטפט ולדבר בזמן העבודה. כי רובנו היפראקטיבים וצריכים להתעסק עם עוד משהו, וזה בלתי נמנע וזה גם חלק מהחוויה.
בינינו בעוד כמה שנים לא נזכור הכל לפרטי פרטים אבל תישאר החוויה של עבדנו בקבוצות וX זרק לי קלמר לאף. או החוויה של לעבוד בצוות ולראות שהיסטוריה זה לא כזה נורא.  אבל הדרך עוד ארוכה ורצופה בבעיות.

-שיר פאתטי לסיום שכאילו אמורה להיות לו משמעות אבל הוא סתם מצחיק, ומזכיר לי חוויות מהילדות-
http://www.youtube.com/watch?v=HgbVFMraG6E

יום שישי, 22 במרץ 2013

1

זה היה יום סגרירי ונעים, בו חולקנו לקבוצות שלא היו עובדות לעולם, אך מורתנו המקסימה הייתה מודעת לכך שהיא לא באמת מכירה את מערכות היחסים בכיתה והייתה מוכנה לשנות את הקבוצות, כמובן שבסופו של דבר נוצרו יותר קבוצות יותר בעייתיות, נו אבל לא נורא.
התחלנו לשבת ביחד ולקבוע תפקידים לכל אחד מחברי הקבוצה, כמו כן לקבוע "חוזה" שלפיו אנחנו מתנהגים.
בקיצור שטות אחת גדולה - כבר שכחנו מזה. אבל כמובן שכל זה לא הפריע לנו לעבוד, היו דברים אחרים שיפריעו.
ובכל זאת פתחנו קובץ משותף שבו כל אחד היה אמור  לענות על מס' שאלות ואז דנו עליהן בכיתה במסגרת הפעילות בקבוצות. לרוב אני נהנת מהפעילות שכן אלו שעתיים שלא לומדים בצורה משעממת, יש מקום להבעת דעה (בנוגע לבגדים כמובן) יש מקום לחילוקי דעות ודיונים מעניינים.
אם כי מעט קשה לספרדים מכיוון שאין לנו הרבה חומר, אל כשנוכל להגיע לחדר המחשבים אני בטוחה שנוכל לפעול כמו שצריך, בינתיים למדנו על המאפיינים של המשטר הטוטליטרי, על פרנקו וחבריו, על חלק ממעלליו ובקצרה גם למדנו על שיתופי הפעולה בינו לבין היטלר. לדעתי ברה"מ הרבה יותר מגניבה אבל גם ספרד בסדר.